עין סאני

מוצאי ראש השנה. אנחנו ביבניאל מחפשים את המלאך שביל שיסכים לארח אותנו בדקה ה90 כרגיל.

"100 מטר ממזרח לשביל... קרוואן עם נוף, מקלחת שדה, אוכל בריא, מזרונים" נשמע מזמין מאוד. אני מתקשר לסאני. הוא בדיוק יורד לשטח, מפרסס ומגיע לאסוף אותנו ספיישל.

"סאני" או שלומי הוא מסוג האנשים שמדברים מכל הלב, מחייכים בלי הפסקה, ומרגישים את הקליק איתם תוך פחות מדקה.

מתחילים להכנס לשטח, חושך מוחלט "יש לי קצת חבר'ה בזולה אבל אל תדאגו אנחנו נשמור על שקט" הוא מכריז. מרחוק אני מתחיל לראות מקבץ של מאות אורות לבנים. אני מהרהר שוב במושג "קצת חבר'ה".

הגענו, ה"קרוואן עם נוף" נראה כמו יער הפיות, גן עדן מטורף. דונם חקלאי שמנוקד ב140 מנורות סולאריות קטנות, מדשאה, בר משקאות מעץ, פינות ישיבה מקסימות, "מפקדה", ומקלחת עם נוף עוצר נשימה, 2 חבר'ה יושבים ליד שולחן נמוך, האוכל כבר פרוס ובקבוקי היין פתוחים. יש גם 2 כוסות יין בשבילנו.

בהמשך הלילה החבר'ה מתפנים ואנחנו נשארים עם סאני ובקבוק יין, יושבים על בר עץ נוסף שסאני הכין במו ידיו. את כל המקום הזה הוא בנה במו ידיו. על השבילסטים שמגיעים הוא מדבר כמו על החברים הכי טובים שלו, כל שני ורביעי הוא עושה דגים על האש לחב'רה שמגיעים. הוא דואג להם לאוכל, לשינה טובה, ולכל מה שצריך.

מתחתנו פכפוך קל של מים- "עין סאני" מעיין חדש חדש, נחפר שבוע לפני שהגענו. וזה הסיפור שלו-

לילה אחד סאני חולם שהוא מוצא מים בשטח שלו, הוא מתעורר בבהלה, דופק דוח לשטח, מסמן את הנקודה שהוא ראה בחלום. מגיע הבוקר והוא מתקשר לקבלן מהסביבה, מזמין מחפרון, מראה לפועל את הנקודה שראה בחלום ואומר לו - יש פה מים! תתחיל לחפור!- אחרי כמה שעות עבודה, כלום, מכסים חזרה, סאני משלם לקבלן ושולח אותו לשלום. יום אחרי זה אותו דבר, קבלן חדש, נקודה חדשה, כלום, מכסים חזרה, 2500 ש"ח , שלום וכל טוב. בפעם השלישית סאני לא מתייאש, הוא ו"דני מחפרון" מתחילים לעבוד.ובום. האדמה רטובה, עוד קצת, מים מתחילים לזרום.

"העיקר שמצאתי מים לשבילסטים" הוא מסיים בעניים נוצצות ונפרד מאיתנו לשלום.

אנחנו הולכים לישון עם הרגשה שזכינו כרגע באחד מהסיפורים הטובים ביותר ששמענו, ושנפגשנו עם אדם עם לב מיוחד.